ליבל נ' חברת פרטנר תקשורת בע"מ

פסק דין

1. לפניי בקשה לאישור תובענה ייצוגית שעניינה בכך שהמשיבה מחייבת את מנוייה הנמצאים בשטחי מדינת ישראל והמתקשרים למספר בישראל או מקבלים שיחות ממספר בישראל או הודעות טקסט, בתעריף חו"ל, במקום לחייבם לפי תעריף שירות בישראל וזאת בניגוד לרישיון שהוענק לה על ידי משרד התקשורת.

2. תמצית טענות המבקש

א. המשיבה פועלת לפי רישיון שניתן לה ביום 7.4.98 למתן שירותי רדיו טלפון נייד בשיטת התאית (רט"ן) (להלן: "הרישיון"). סעיף 1 ברישיון בסעיף ההגדרות מגדיר "שירות נדידה" כדלקמן:

"שירות רט"ן הניתן בחו"ל... באמצעות מערכת רט"ן של מפעיל רט"ן זר (להלן: "מפעיל זר"), כאשר המנוי משלם בעד השירות לבעל הרישיון; ובאופן דומה – שירות רט"ן הניתן בישראל באמצעות מערכת רט"ן של בעל הרישיון, כאשר בעל הרישיון נותן שירות למפעיל זר עבור מינויו של אותו מפעיל;...".

ב. סעיף 7 ברישיון מגדיר את היקף השירותים הניתנים על ידי המשיבה ובכללם שירותי נדידה. הסעיף קובע גם כי בעל הרישיון רשאי לפעול בהתאם לתנאי הרישיון בלבד ואינו רשאי ליתן שירותים שלא הותרו לו במפורש ברישיון.

סעיף 107 ברישיון קובע כי זכויות המשיבה נובעות מהרישיון בלבד. סעיף 55.4 ברישיון קובע כי על המשיבה לפרט בהסכם ההתקשרות עם הלקוח, בין היתר, כי במקרה של סתירה בין ההסכם לרישיון גובר הרישיון. המשיבה לא רק שלא עומדת בדרישה זו אלא מציינת בהסכם כי התעריפים הם בהתאם לתנאי הרישיון.

סעיף 74 ברישיון מפרט את השירותים שבגינם רשאי בעל הרישיון לגבות תשלום. בין היתר נכללים בעניין זה שירותים בסיסיים, שירותים נלווים ושירותי ערך מוסף המפורטים בתוספת הראשונה ברישיון. סעיף 2.3 בתוספת הנ"ל מגדיר את שירותי הערך המוסף. סעיף קטן 5 בסעיף 2.3 מגדיר נדידה בינלאומית במכשיר GSM כהעמדת שירותי רט"ן בעת שהייה בחו"ל באמצעות הסכמי נדידה בין בעל הרישיון לבין מפעילים אחרים במדינות אחרות שבהן מופעלות מערכות GSM.

סעיף 75 ברישיון קובע את התעריפים ושיעוריהם וקובע עוד כי המשיבה אינה רשאית לגבות תשלום עבור שיחה נכנסת למעט, בין היתר, במקרים שהשיחה מועברת באמצעות שרותי נדידה.

ג. לא ניתן על פי תנאי הרישיון לחייב בגין שירותי נדידה כאשר המכשיר או הכרטיס החכם נמצאים בישראל, הן בשירותים יוצאים והן בשירותים נכנסים.

המבקש חויב בחשבונותיו בתעריף חו"ל עבור שירותים שניתנו בישראל לשניים ממכשיריו לפחות בשישה מקרים, בשלושה מועדים שונים, בחודשים אוגוסט, ספטמבר ונובמבר שנת 2007.

ד. בהסכם ההתקשרות של המשיבה עם המבקש יש תנאי הסותר את תנאי הרישיון כדלקמן:

"שיחות בחו"ל – ביצוע שיחות וקבלת שיחות בכל מצב בו המכשיר ו/או הכרטיס החכם נמצאים מחוץ לתחומי הפעילות של רשת orange בישראל ו/או תוך שידור וקליטה של רשת של מפעיל תקשורת שאינו פרטנר, אף אם המכשיר ו/או הכרטיס החכם נמצא בישראל באותה העת". (צורף כנספח ג' לבקשה).

ה. בחשבוניות המשיבה אין כל אזכור ולא ניתן לדעת מהן כי ניתנו שירותי נדידה לרשת זרה והחיוב נבלע.

המבקש פנה לנציגי המשיבה ואלה העלו באופן מיידי את האפשרות שנעשתה נדידה לרשת זרה - נדידה אקראית לרשת הירדנית, למרות שהותו של התובע בישראל, וזיכו את התובע בחלק מהשירות.

התובע טוען לנזק אישי בסך 461.27 ₪ בגין חיובי הנדידה.

ו. עילות התביעה של התובע:

הפרת חובה חקוקה בניגוד לסעיף 63 לפקודת הנזיקין (להלן: "הפקודה") בכך שהמשיבה מפרה את הרישיון; עוולת גזל – שעניינה גבייה שלא כדין של כספי לקוחות דהיינו גביית תעריף חו"ל במקום תעריף מקומי בניגוד לרישיון; עוולת תרמית - עריכת הסכם התקשרות שנוגד את תנאי הרישיון.

הפרת סעיף 11 לחוק עוולות מסחריות בכך שתנאי הרישיון קובעים כי שירותי נדידה חלים אך ורק בחו"ל ואילו המשיבה הגדירה שיחה בחו"ל גם כאשר הכרטיס נמצא בישראל. מדובר במידע שאינו נכון ומהווה עוולה של תיאור כוזב.

ניהול מו"מ וקיום חוזה בחוסר תום לב בכך שההסכם נוגד את תנאי הרישיון.